המלצות לביצוע בדיקות אוקסימטריה ביילודים לאיתור מומי לב קריטיים

יוני 2020

חברי הועדה:

                   ד"ר אלונה בן-נון (ניאונטולוגיה)

                   ד"ר אלונה ראוכר שטרנפלד (קרדיולוגיה ילדים)

                   ד"ר ירון רזון (קרדיולוגיה ילדים)

                   ד"ר מיכאל פלדמן (ניאונטולוגיה)

רקע:

מדידת רווי חמצן ביילודים כבדיקת סקר לאבחון מוקדם של מומי לב מולדים קריטיים

שכיחות מומי הלב המולדים באוכלוסייה הינה 9 לכל 1000 לידות חי¹. כרבע מהילדים עם מומי לב מולדים יזדקקו להתערבות, בניתוח או בצנתור, כבר בשנה הראשונה לחייהם². טיפול מוקדם בילדים להם מום לב קריטי (נספח 1), משפר את מצבם ההמודינמי ומונע נזק משני לאיברים חיוניים. אבחון מוקדם וטיפול במועד, משפר באופן משמעותי את התמותה בילדים עם מומי לב מולדים³. לפיכך חשוב לשפר את הזיהוי המוקדם של יילודים עם מומי לב מולדים.

כיום מקובל לבצע סקירת מערכות בחיים העובריים. אולם מחקרים שונים מעידים ששכיחות האבחון הטרום לידתי של מומי לב מולדים הינה כ-50% בלבד^4,5. לאחר הלידה כל יילוד נבדק על ידי רופא ילדים ביממה הראשונה לחיים. בדיקה פיזיקלית יסודית יכולה לזהות מומי לב מולדים על סמך סימפטומים, אוושה לבבית או כחלון ניכר. אולם ישנן אוושות המופיעות רק עם הירידה בתנגודת הריאתית, וזאת לאחר השחרור מבית החולים. דווח שרק במחצית מהיילודים עם מומי לב מולדים נשמעה אוושה בעודם מאושפזים במחלקת יונקים⁶. כמו כן, ניתן לפספס כחלון קל בבדיקה פיזיקלית. כמות משמעותית של כ-5 גרם של deoxygenated hemoglobin, הכרחית לגרימת כחלון נצפה. קשה לזהות כחלון ביילודים עם היפוקסמיה קלה וריווי חמצן של 80-95%.

במחקר שפורסם באנגליה ב-2006, נמצא ש-25% מהילדים עם מומי לב מולדים אובחנו לראשונה רק לאחר השחרור ממחלקת יונקים⁷. בארצות הברית דווח שאיחור או פספוס באבחון מומי לב מולדים חל ב-7 מתוך 100000 לידות חי⁸. יילודים עם מומי לב מולדים עלולים להתדרדר בתקופה הראשונה לחיים בשל השינויים בתנגודת הריאתית וסגירת הדוקטוס ארטריוזוס. בילדים עם מומי לב מולדים התלויים בזרימת הדם ב-PDA, חשוב הזיהוי המוקדם של המום עוד בימים הראשונים לחיים. אבחון מאוחר חושף את היילודים לתחלואה משמעותית בעיקר בשל נזק היפוקסי לרקמת המח.

בשנים האחרונות פורסמו עבודות הבוחנות את בדיקת רווי החמצן ביילודים כבדיקת סקר למומי לב מולדים קריטיים. יילודים עם מדידות סטורציה נמוכות מ-95%, הופנו לבדיקת אקו לב. מרבית החוקרים מסכימים שרווי חמצן של פחות מ-95%, מהווה מדידת סף להמשך הברור הלבבי.

רווי החמצן בסביבה דלה בחמצן, בשל גובה רב, נמוך מרווי החמצן בגובה פני הים. עבודות שונות מראות שרווי החמצן הממוצע לאחר הלידה הינו מתחת ל- 95% בגובה מעל כ-1500 מטר^8,9. עבודה שבוצעה לאחרונה בארץ¹⁰ הראתה שרווי החמצן הממוצע בירושלים ובתל אביב הינו סביב 98%, כאשר בירושלים רווי החמצן הממוצע נמוך ב 0.4% מרווי החמצן הממוצע בתל אביב. מכאן ניתן להסיק שניתן להשתמש בסף של 95% בכל הארץ.

רווי החמצן בדם ביממה הראשונה לחיים אינו יציב. מדידת רווי החמצן ב-24 שעות הראשונות לחיים יכולה לגרום ל-false positive משמעותי. מחקרים מלמדים שמדידת סטורציה ביממה הראשונה לחיים הניבה 5% של false positives לעומת מדידה לאחר גיל 24 שעות בה נמצאו רק 1% של false positive  ^11,12. המדידה בוצעה או כמדידה יחידה בגפה תחתונה (post ductal) או כמדידה ב-2 גפיים, עליונה ותחתונה (pre and post ductal).

במחקר מנורבגיה, בוצעו מדידות רווי חמצן ב- 50,008 יילודים. במהלך שנות המחקר אובחנו 136 יילודים עם מומי לב מולדים (1.2 ל-1000 לידות). 38 מהמומים אובחנו טרם הלידה (28%). מסה"כ המומים שאובחנו לאחר הלידה, 44/50 (88%) אובחנו בקבוצת היילודים שבהם בוצעו מדידות סטורציה, לעומת 37/48 (77%) בקבוצת היילודים שבהם לא נבדקה סטורציה¹³.

בעבודה משבדיה, בוצעו בדיקות סקר ב-39,821 יילודים. בתקופת המחקר אובחנו 60 יילודים עם מומים התלויים ב-PDA. 92% אובחנו טרם שחרורם מבית החולים. באותה התקופה, במרכזים בהם לא בוצעו מדידות רווי חמצן שגרתיות, אובחנו 100 יילודים עם מומי לב התלויים ב-PDA. רק 72% מאותם היילודים אותרו טרם שחרורם מבית החולים. מדידת רווי החמצן כבדיקת סקר שיפרה משמעותית את האבחון של מומי לב אלה¹⁴. במחקר מגרמניה, בוצעו 41,445 בדיקות סקר ב-34 מרכזים רפואיים. 54 יילודים היו בעלי בדיקה חיובית. מתוכם ב-14 יילודים נמצאו מומי לב מולדים¹⁵.

ב-2012 פורסמה ב-Lancet סקירת ספרות עם מטה-אנליזה בנושא מדידת רווי חמצן כבדיקת סקר למומי לב מולדים בתינוקות א-סימפטומטיים. נמצאו 52 עבודות, מתוכן 13 ראויות, הסוקרות 229,421 יילודים. סה"כ הרגישות (sensitivity) הייתה 76.5%, והסגוליות (specificity) הייתה 99.9%. שעור החיובי כוזב  (false positive) היה 0.14%, ואף פחת משמעותית ל-0.05%, כאשר המדידה בוצעה לאחר היממה הראשונה לחיים. ב-60% מהעבודות, הבדיקה בוצעה בגפה תחתונה בלבד. הסוקרים מסיקים שמדידת רווי חמצן כבדיקת סקר הינה בעלת סגוליות גבוהה ועונה על הקריטריונים של בדיקת סקר¹⁶.

ב-2017 פורסמה ב-JAMA  השוואה של תמותת תינוקות עד גיל 6 חודשים, ממומי לב קריטיים, בין מדינות שהחילו את סקר הסטורציה, לבין אלו שלא, ולעומת התקופה טרם ההחלה. נמצא שהחלת ביצוע סקר סטורציה עד יוני 2013 בשמונה מדינות בארה"ב הביאה לירידה של 33.4% במוות מוקדם של ילודים (עד גיל 6 חודשים) על רקע מום לב מולד קריטי לעומת מדינות שלא החילו את ביצוע הסקר ולעומת התקופה טרם החלת הסקר¹⁷.

במטה-אנלזיה של Cochrane שפורסמה ב-2018 ¹⁸ נסקרו 21 מאמרים שכללו 457,202 ילודים. נמצא ששכיחות מום לב מולד קריטי הייתה 0.6 ל 100 לידות חי. המסקנות היו שהרגישות של בדיקת הסקר לאיתור מום לב מולד קריטי היא 76.3% (CI  69.5-82) הספציפיות 99.9% (CI  99.7-99.9) אחוז תוצאה חיובית כוזבת 0.14% (CI 0.7-0.22). תוצאות זהות למטה-אנליזה שהוזכר לעיל מ 2012 ¹⁶. זמן ביצוע הבדיקה לא שינה את הרגישות של הבדיקה אך כאשר הבדיקה בוצעה לאחר 24 שעות היו פחות תוצאות חיוביות כוזבות (0.06% לעומת 0.42%). לא נמצא שינוי ברגישות ובספציפיות בבדיקה ביד ימין בלבד מול יד ימין ורגל. בדיון מציינים שהעדויות הנוכחיות תומכות בביצוע סקר סטורציה לאיתור מום לב קריטי לילודים אסימפטומטים, לפני שחרורם הביתה. עוד מצוין במאמר שעבודות רבות מדווחות על אבחון בעיות לא קרדיאליות ע"י סקר הסטורציה, כמו דלקת ריאות מולדת או ספסיס מוקדם. בדיקה כזו יכולה להיחשב כחיובית כוזבת אך יש כאן ערך מוסף באיתור וטיפול מוקדם בתחלואה משמעותית.

נכון לזמן כתיבת נייר עמדה זה, סקר סטורציה מומלץ באופן גורף בארה"ב ואירופה, ומבוצע ברב מחלקות הילודים באוסטרליה וניו זילנד:

כל 50 המדינות בארה"ב יישמו מדיניות לביצוע סקר סטורציה לאבחון  מחלות לב מולדות קריטיות. בכל המדינות פרט לקליפורניה הבדיקה מבוצעת באופן אוטומטי, בקליפורניה הבדיקה מוצעת לכולם ומבוצעת במידה ויש הסכמה¹⁹.

ב 2017 פורסם קונצנזוס אירופאי לגבי סקר סטורציה בילודים²⁰ עם סקירת ספרות נרחבת בה דווח שבין השנים 2008-2014 בוצעו מספר מחקרים גדולים שהדגימו כי סקר הסטורציה הינו בדיקה בעלת סגוליות גבוהה מאד ורגישות בינונית, ושכך עונה לקריטריונים של בדיקת סקר. כל העבודות הדגימו שהוספת סקר הסטורציה לבדיקות הסקר הקיימות (סקירות טרום לידתיות ובדיקה פיזיקלית) מעלות את האבחנה של מום לב קריטי ל-90-96% ללא קשר לאחוזי האבחנה של השיטות האחרות. רב העבודות דיווחו שמצבים לא לבביים כמו הפרעות נשימתיות, זיהומים ויל"ד ריאתי גם אובחנו ע"י בדיקת הסקר, עובדה התורמת לחשיבותה של הבדיקה.

ההמלצות של הקבוצה האירופאית לאחר סקירת הספרות היו:

1. סקר סטורציה לאיתור מום לב קריטי בילודים צריך להתבצע בכל מדינות אירופה
2. הבדיקה צריכה להתבצע ע"י מכשירים מהדור החדש העמידים לתנועה
3. הסקר צריך להתבצע אחרי גיל 6 שעות, לפני שחרור הביתה (עדיף ב 24 שעות לאחר הלידה)
4. הסקר צריך להתבצע ביד ימין ורגל
5. כל מדינה צריכה להחליט לבד על הפרוטוקול לביצוע הבדיקה.

באוסטרליה וניו זילנד סקר הסטורציה אומץ באופן הדרגתי ללא הנחיות לאומיות, בסקר שבוצע ב-2017 נמצא ש 77% ממחלקות הילודים באוסטרליה וניוזילנד מבצעות סקר סטורציה²¹.

הנחיות לביצוע הבדיקה

האוכלוסייה הנבדקת:

בדיקת הסקר תבוצע אך ורק בתינוקות שנולדו בבית החולים, או שהגיעו לבית החולים תוך מס' שעות מהלידה²².

הבדיקה תבוצע בתינוקות שנמצאים בתינוקיות הרגילות או במחלקות הנותנות טיפול מוגבר בילודים עם מצבים שאינם מוגדרים "טיפול נמרץ" (כמו עירוי נוזלים למצבי היפוגליקמיה, השלמת כלכלה בזונדה) בתינוקות הצפויים להשתחרר תוך כשבוע מלידתם.

הסקר לא יבוצע בתינוקות הבאים:

-ילודים המאושפזים ביחידות ובמחלקות לטיפול נמרץ/מיוחד ביילוד, אשר שהותם צפויה להימשך זמן ממושך²³.

-ילודים אשר כבר עברו הערכה קרדיאלית הכוללת בדיקת אקו לב לאחר הלידה.

זמן ביצוע הבדיקה:

מומלץ לבצע את הבדיקה רק לאחר 24 שעות מהלידה, על מנת להפחית תוצאות חיוביות שגויות (false positive) ¹⁶.

מומלץ לבצע ביממה השנייה לחיים (24-48 שעות).

במקרה של שחרור לפני גיל 24 שעות או מסיבה אחרת הדורשת הקדמת הבדיקה, יש לבצע אותה מאוחר ככל הניתן, אך לפני השחרור מבית החולים.

סוג המכשיר המומלץ לביצוע הבדיקה:

יש לבצע את הבדיקה בעזרת מכשירי אוקסימטריה מהדור החדש (קריאה טובה במצבי פרפוזיה נמוכה ובעת תנועה)²⁴.

מבצעי הבדיקה:

על בתי החולים להכשיר ולהעסיק כוח אדם מתאים ויעודי לביצוע הבדיקה.

טכניקת הבדיקה:

את הבדיקה יש לבצע כאשר התינוק רגוע (יש עדיפות לבדיקה בערנות ולא בשינה, מכיוון שבשינה עלולה להתקבל תוצאה נמוכה כוזבת).

יש לבצע מדידת סטורציה פרה-דוקטאלית, בכף יד ימין, ופוסט-דוקטאלית, באחת מכפות הרגליים. ניתן לבצע את הבדיקה בו זמנית בשתי הגפיים או מיידית אחת לאחר השנייה.  (ראה נספח 2 לגבי שיטת הבדיקה).

יש להשאיר את ה-probe על הגפה עד לקבלת ערך יציב, כדקה או יותר.

יש לתעד את תוצאות הבדיקה בתיק הרפואי של היילוד.

מצב מיוחד: תינוק מטופל בחמצן: מתן חמצן לתינוק עלול להטות את תשובות הבדיקה. במקרה שהתינוק מקבל חמצן מומלץ לדחות את הבדיקה לזמן שבו התינוק ייגמל מחמצן ויהיה באוויר החדר, ולא בזמן שהוא מטופל בחמצן. אם התינוק משתחרר הביתה עם חמצן, יש לבצע את הבדיקה עם חמצן ולהיוועץ עם הרופא המטפל לגבי פענוח התשובה. אין חובה לבצע את הבדיקה במצב זה אם התינוק עבר אקו לב.

תוצאות הבדיקה:

יש לרשום את תוצאות הבדיקה במכתב השחרור של התינוק.

הגדרת תוצאת בדיקה שלילית:

סטורציה ≥95% בשתי הגפיים וכן פער ≤ 3%.

תשובה שלילית אינה שוללת פגם אנטומי קרדיאלי.

תשובה שלילית אינה שוללת צורך בבירור קרדיאלי מסיבות אחרות (לדוגמא: אבחנה טרום לידתית של מום לב, דיסמורפיזם, סימנים קליניים מתאימים).

הגדרת תוצאת בדיקה חיובית:

1. סטורציה <95% באחת הגפיים.
2. פער >3% בין שתי הגפיים (כשבשתי הגפיים הסטורציה ≥95%).

השלכות תוצאת בדיקת חיובית:

לאחר קבלת תשובה חיובית יש להודיע מיד לרופא האחראי.

יש לבצע הערכה רפואית שתכלול גם בדיקה גופנית תוך פרק זמן סביר ולחפש גורמים נוספים לירידה בסטורציה (לדוגמא: זיהום, דלקת ריאות, יל"ד ריאתי), ולטפל בהתאם.

-במידה והבדיקה הגופנית תקינה יש לחזור על מדידת הסטורציה תוך 1-2 שעות. אם התוצאה חיובית, יש להפנות לאקוקרדיוגראפיה ע"י קרדיולוג ילדים. אם מדידת הסטורציה החוזרת תקינה, יש צורך במעקב קליני בלבד, ע"פ המקובל במחלקת תינוקות.

-במידה והבדיקה הגופנית אינה תקינה יש להפנות לאקוקרדיוגראפיה, ללא צורך להמתין למדידת סטורציה חוזרת.

בדיקת האקוקרדיוגראפיה צריכה להיעשות לפני השחרור מבית החולים. במידת הצורך יש להעביר את החולה לבית חולים אחר לשם ביצוע הבדיקה.

מצב מיוחד: במקרה של סטורציה <90% ביד או ברגל, יש לבצע בדיקה גופנית מיידית ולקרוא לייעוץ קרדיולוגי. במצב זה אין לחכות לבדיקה חוזרת.

האלגוריתם לא בא להחליף שיקול דעת קליני.

תקציר ההנחיות: נספח 3

סכום:

בדיקת סקר סטורציה נועדה לסייע באבחון מוקדם של מומי לב קריטיים, בתינוקות אסימפטומטיים. זוהי בדיקה עם סגוליות גבוהה ביותר ורגישות בינונית. הבדיקה עונה על הקריטריונים הנדרשים מבדיקת סקר. הבדיקה מעלה את האבחון של מום לב קריטי ל-90%-96%. ביצוע הבדיקה לאחר 24 שעות מוריד את שיעור ה-false positive. בנוסף עשויה הבדיקה לעזור באבחון מצבים לא לבביים דחופים בשלב מוקדם.

חלק ממחלקות הילודים בארץ כבר אימצו את בדיקת הסקר באופן עצמאי עם תוצאות חיוביות.

הועדה קוראת למשרד הבריאות לכלול את הבדיקה כחלק מהתכנית הארצית לבדיקות סקר עבור ילודים, ולהקצות את המשאבים הדרושים על מנת לרכוש את הציוד הנדרש לביצוע הבדיקה וכן על מנת לגייס כוח אדם ייעודי לביצוע בדיקת הסקר המקיפה.

References

1 . Botto LD, Correa A, Erickson JD. Racial and temporal variations in the prevalence of heart defects. Pediatrics. 2001;107:E32

.2  Talner CN. Report of the New England Regional Infant Cardiac Program, by Donald C. Fyler, MD, Pediatrics, 1980;65(suppl):375– 461. Pediatrics. 1998;102(pt 2):258 –259

.3  Boneva RS, Botto LD, Moore CA, Yang Q, Correa A, Erickson JD. Mortality associated with congenital heart defects in the United States: trends and racial disparities, 1979 –1997. Circulation. 2001; 103:2376-2381

4. Randall P, Brealey S, Hahn S, Khan KS, Parsons JM. Accuracy of fetal echocardiography in the routine detection of congenital heart disease among unselected and low risk populations: a systematic review. BJOG. 2005;112:24 –30

5. Tegnander E, Williams W, Johansen OJ, Blaas HG, Eik-Nes SH. Prenatal detection of heart defects in a non-selected population of 30,149 fetuses: detection rates and outcome. Ultrasound Obstet Gynecol. 2006;27:252–265

6. Ainsworth S,Wyllie JP, Wren C. Prevalence and clinica significance of cardiac murmurs in neonates. Arch Dis Child Fetal Neonatal Ed 1999;80:F43-F45

7. Brown KL, Ridout DA, Hoskote A, Verhulst L, Ricci M, Bull C. Delayed diagnosis of congenital heart disease worsens preoperative condition and outcome of surgery in neonates. Heart. 2006;92: 1298-1302

8. Subhi  R, Smith K, Duke T. When should oxygen be given to children at high altitude? A systematic review to define altitude-specific hypoxaemia.  Archives of Disease in Childhood, (2009) 94 (1 ); 6–10.

9. Ravert P, Detwiler TL, Dickinson JK. Mean oxygen saturation in well neonates at altitudes between 4498 and 8150 feet. Adv Neonatal Care 2011; 11: 412–17.

10. Samuel TY, Bromiker R, Mimouni FB, Picard E, Lahav S, Mandel  D, Goldberg S. Newborn oxygen saturation at mild altitude versus sea level: implications for neonatal screening for critical congenital heart disease. Acta paediatrica (2013), 2–7.

11. Thangaratinam S, Daniels J, Ewer AK, Zamora J, Khan KS. Accuracy of pulse oximetry in screening for congenital heart disease in asymptomatic newborns: a systematic review. Arch Dis Child Fetal Neonatal Ed. 2007;92:F176 –F180

12. Richmond S, Reay G, Abu Harb M. Routine pulse oximetry in the asymptomatic newborn. Arch Dis Child Fetal Neonatal Ed. 2002;87:F83–F88

13. Meberg A, Andreassen A, Brunvand L, Markestad T, Moster D, Nietsch L, Silberg IE, Skalevik JE. Pulse oximetry screening as a complementary strategy to detect critical congenital heart defects. Acta Paediatr. 2009 Apr:98(4):682-6

14. de-Wahl Granelli A, Wennergren M, Sandberg K, Mallander M, Bejlum C, Inganas L, Eriksson M, Segerdahl N, Agren A, Ekman-Joelsson BM, Sunnegardh J, Verdicchio M, Ostman-Smith I. Impact of pulse oximetry screening on the detection of duct dependent congenital heart disease: a Swedish prospective screening study in 39821 newborns. BMJ 2009; 338:a3037

15. Riede FT, Worner C, Dahnert I, Mockel A, Kostelka M, Schneider P. Effectiveness of neonatal pulse oximetry screening for detection of critical congenital heart disease in daily cinical routine- results from a prospective multicenter study. Eur J Pediatr (2010)169;975-981

16. Thangaratinam S, Brown K, Zamora J, Ewer AK. Pulse oximetry screening for critical congenital heart defects in asymptomatic newborn babies: a systematic review and meta-analysis. Lancet 2012;379:2459-64

17. Rahi Abouk, PhD; Scott D. Grosse, PhD; Elizabeth C. Ailes, PhD, MPH; Matthew E. Oster,MD, MPH. Association of US State Implementation of Newborn Screening Policies for Critical Congenital Heart Disease With Early Infant Cardiac Deaths JAMA. 2017;318(21):2111-2118.

18. Plana MN, Zamora J, Suresh G, Fernandez-Pineda L, ThangaratinamS, Ewer AK. Pulse oximetry screening for critical congenital heart defects. Cochrane Database of Systematic Reviews 2018, Issue 3. Art. No.: CD011912.

19. Actions in Support of Newborn Screening for Critical Congenital Heart Disease — United States, 2011–2018 Jill Glidewell, MSN, MPH; Scott D. Grosse, PhD; Tiffany Riehle-Colarusso, MD; Nelangi Pinto, MD; Jeff Hudson, MA; Rachel Daskalov, MHA; Amy Gaviglio, MS; Erin Darby, MPH; Sikha Singh, MHS; Marci Sontag, PhD. MMWR / February 8, 2019 / Vol. 68 / No. 5

20. Manzoni P, Martin GR, Sanchez Luna M, Mestrovic J, Simeoni U, Zimmermann L, Ewer AK, for the European Pulse Oximetry Screening Workgroup. Pulse oximetry screening for critical congenital heart defects: a European consensus statement. Lancet Child Adolesc Health 2017; published online Aug 30.  http://dx.doi.org/10.1016/S2352-4642(17)30066-4.

21. Kluckow, M. Barriers to the Implementation of Newborn Pulse Oximetry Screening: A Different Perspective. Int. J. Neonatal Screen. 2018, 4, 4.

22. Kemper AR, Mahle WT, Martin GR, Cooley WC, Kumar P, Morrow WR, Kelm K, Pearson GD, Glidewell J, Grosse SD, Howell RR. Strategies for implementing screening for critical congenital heart disease.  Pediatrics. 2011 Nov;128(5):e1259-67. doi: 10.1542/peds.2011-1317.

23. Kemper AR, Mahle WT, Martin GR, Cooley WC, Kumar P, Morrow WR, Kelm K, Pearson GD, Glidewell J, Grosse SD, Howell RR. Strategies for implementing screening for critical congenital heart disease. Pediatrics. 2011 Nov;128(5):e1259-67.

24. De Wahl Granelli A, Mellander M, Sunnegårdh J, Sandberg K, Ostman-Smith I. Screening for duct-dependant congenital heart disease with pulse oximetry: a critical evaluation of strategies to maximize sensitivity. Acta Paediatr. 2005 Nov;94(11):1590-1596.

נספח 1

מומי לב מולדים קריטיים:

מומי לב בהם נדרשת התערבות צינתורית או ניתוחית בשנה הראשונה לחיים.

נכללים ברשימה מומי לב תלויי דוקטוס ומומי לב כחלוניים וגם מומים נוספים פחות קשים שאינם תלויים בדוקטוס.

מומי לב קריטיים הם כ-25% מכלל מומי הלב.

מומי לב שאמורים להתגלות בסקר הסטורציה - מומי לב קריטיים המלווים בהיפוקסמיה:

Hypoplastic left heart syndrome – חדר שמאל היפופלסטי

Pulmonary Atresia/intact ventricular septum – איטמות של המסתם הריאתי עם מחיצה בין-חדרית שלמה.

Tetralogy of Fallot - טטרלוגיה ע"ש פאלוט

Total anomalous pulmonary venous drainage - ניקוז אנומלי של כל ורידי הריאה

Transposition of great arteries – שחלוף של העורקים הגדולים

Tricuspid atresia – איטמות של המסתם הטריקוספידלי

Truncus arteriosus – טרונקוס עורקי

Coarctation of Aorta – קוארקטציה של האאורטה

Double outlet right ventricle – מוצא של שני העורקים הגדולים מחדר ימין

Ebstein Anomaly – אנומליה ע"ש אבשטיין

Interrupted Aortic Arch – חוסר המשכיות של קשת האאורטה

Single ventricle – מומים שונים בהם חדר יחיד בלב (כמו double inlet left ventricle)

נספח 2 – ההבדל בין שיטות הבדיקה השונות (פוסט דוקטאלי מול פרה + פוסט דוקטאלי)

את סקר הסטורציה ניתן לבצע בשתי שיטות

1. מדידת רווי חמצן ברגל בלבד (פוסטדוקטלי) – במקרה זה במידה ויש מום לב בו יש ערבוב דם לא מחומצן ומחומצן בתוך הלב או כאשר יש מום תלוי דוקטוס בו הדלף בדוקטוס הוא מחדר ימין לאבי העורקים, תתקבל מדידת רווי חמצן לא תקינה ברגל.
2. מדידת רווי חמצן ביד ימין (פרהדוקטלי) וברגל (פוסטדוקטלי) – במקרה זה ההערכה מתבצעת לפי רווי חמצן אבסולוטי ביד או ברגל, או לפי הפרש רווי החמצן בין היד לרגל. במקרה זה תתקבל מדידת רווי חמצן בתנאים המתוארים בבדיקה הראשונה אך יתגלו גם מקרים נדירים נוספים בהם עורק הריאה יוצא מהחדר השמאלי ומעביר דם מחומצן דרך הדוקטוס לאבי העורקים ואז רווי החמצן ברגל יהיה תקין וביד יהיה נמוך – לדוגמא transposition of great arteries with interrupted aortic arch.

בעבודות גדולות שנעשו לא נמצא הבדל סטטיסטי בין שתי השיטות – הסיבה לכך היא שהמקרים שהתגלו ע"י שיטה 2 הם מקרים בודדים שלא משנים את התוצא הסטטיסטי.

ברוב המדינות בעולם בהם מבוצע סקר הסטורציה, נמדד רווי חמצן ביד ימין וברגל.

הסיבה העיקרית להעדפת שיטה 1 על פני שיטה 2 היא פשטות הבדיקה וחיסכון בזמן.  באופן מעשי מניסיון של מרכזים בהם מבוצעת הבדיקה ביד וברגל לא מדובר בפרוצדורה הגוזלת יותר זמן באופן משמעותי.

מסיבות אלו החלטנו להמליץ על ביצוע סקר הסטורציה ע"י מדידת רווי חמצן ביד וברגל, כפי שמופיע בהמלצות האמריקאיות.

נספח 3: אלגוריתם לביצוע הסקר: